דברים שאמרתי במהלך היום פתאום נראים לי חסרי משמעות.
ריק אין כלום חסר תוכן, חסר עלילה ונמאס כבר להיות סתם רגילה.
סתם עוד אחת שאותה איש לא יזכור ובסוף חייה תמצא את עצמה בבור.
"דע מאין באת ולאן אתה הולך" משפט עם כל כל כך הרבה משמעות ועומק.
מחשבות מתחילות לרוץ על מה שהיה ומה שאינו ומה משמעות החיים של זה שאינו.














