כל פעם אני נבהלת מחדש.
כאילו פחד אוחז בי,לא משחרר ונראה לי שזה באשמתו.
עד עכשיו הייתי רחוקה ממנו.
לא ראיתי אותו חודש אפילו יותר.
אבל כל פעם שאני רואה אותו זה עולה לי,תוקף אותי שוב.
אני לא מצליחה לשלוט בעצמי.
סוג של סטרס,חרדה משהו בלב שאומר לי להתרחק ממנו,דופק מהיר וחזק.
אבל דווקא בגלל זה אני לא מפסיקה לחשוב עליו.
ואז ממזמן כשהוא פנה אלי לא הצלחתי להגיב כמו בנאדם נורמלי.
כאילו אני כבר לא אני,כאילו אני כבר לא עצמי.
לא מגיבה נכון ובורחת רחוק,רחוק.
ואני מעדיפה להתרחק כי הוא לא בשבילי,אנחנו שונים מידי.
הוא מעצבן,מרגיז ומזלזל.
לא נראה כאילו אכפת לו ממני בכלל.
אני חייבת להתרחק ממנו כמה שיותר כי הוא משבש אותי לגמרי.
שונאת לאבד שליטה בחיים,שונאת את המילים שנאמרו ושאי אפשר להחזיר.
שונאת את זה שאני נותנת לו להיכנס לי למוח,לחיים.
;){kind=link}